Bsd
________________
From Michael Puah, English follows
* Help us spread the horror, so that Amiram will return home and rehabilitate his life *
*עזרו לנו להפיץ את הזוועה, כדי שעמירם יחזור לביתו וישקם את חייו
ב"ה
באמצע היום מתנפלים על אדם שהולך לתומו ברחוב מכים אותו אוזקים אותו והוא נעלם ל-20 יום בלי לראות עו"ד. ב-20 יום אלו מתעללים בו מעבירים אותו על דתו ומענים אותו בעינויים קשיים ובסוף מוציאים ממנו הודאה ברצח, שלא נתמכת בשום ממצא עובדתי.
האם זה יכול לקרות במדינה יהודית ודמוקרטית שמתפארת בזכויות האדם שהיא מעניקה אפילו למחבלים??
זה קורה!!!
שמי מיכאל פואה אני תושב הגליל התחתון, מחנך ופעיל חברתי. שימשתי בעבר כמנכ"ל מנהיגות יהודית וכיועצו של השר כחלון במשרד הרווחה.
כאזרח עקבתי אחרי פרשת דומא מתחילתה, ובמהלך מעקב זה החלו להתעורר בי ספקות האם המפגעים היו בכלל יהודים? האם כיוון חקירה זה נבדק?
לאחר שהתפרסמה ההחלטה במשפט זוטא אותה קראתי במלואה והתברר לי שהשב"כ שיקר בנושא העינויים, החלטתי להתעמק בנושא. הדברים שגיליתי זעזעו אותי ואני חושב שצריכים לזעזע כל אזרח שומר חוק ורודף צדק. דבר אחד ברור – מציתי הבית בדומא בקיץ 2015 מסתובבים חופשי גם היום.
בעמוד זה אשתף אתכם בחלק מהדברים שגיליתי ואני מקווה שסימני השאלה על כתב התביעה נגד עמירם בן אוליאל הנאשם ברצח זה, יהפכו לסימני קריאה נגד ההתנהלות האכזרית והמופקרת של השב"כ בתיק זה. לא מעט אנשים ישבו בכלא על לא עוול בכפם במדינת ישראל, אחרי שנאלצו להודות בפשע שלא עשו. נציין את חלקם במהלך הזמן ונשווה בין המקרים.
הפעם עלינו להתגייס כדי למנוע את ההתנהלות הלא מוסרית והלא חוקית של השב"כ מראש, לא רק כדי להציל אדם שלדעתי חף מפשע ויושב בכלא על לא עוול בכפו, אלא כדי להגן על עצמנו, כדי שנהיה חברה מוסרית וצודקת בה אי אפשר להתעלל באדם עד שיספק את צורכי המערכת.
עקבו אחרינו שתפו את הפוסטים, ביחד נפעל להוציא את האמת והצדק לאור
From Michael Puah
B"H
In the middle of the day they attack a person who walks innocently on the street handcuffing him, and he goes missing for 20 days without seeing a lawyer, and in 20 days they abuse him, drive him out of his mind, torture him terribly and eventually extract a confession from him that is not supported by any factual findings .
Can this happen in a Jewish and democratic state that boasts of the human rights it gives even to terrorists?
It happens!!!
My name is Michael Puah I am a resident of the Lower Galilee, an educator and social activist. I served in the past as Director General of Manhigut Yehudit and as an advisor to Minister Kachlon of the Welfare Dept..
As a citizen I followed the Duma affair from its inception, and during this follow-up I began to doubt whether the terrorists were Jews at all.
Has this direction been investigated?
After I published the decision of a mini trial that I read in full and it became clear to me that the GSS lied about torture, I decided to delve deeper into the matter, and I think that it should shock any law-abiding law-abiding citizen.
One thing is clear. The arsonist(s) of the fire in Duma in 2015 is/are walking around free even today.
On this page, I will share with you some of the things that I discovered and I hope that the question marks on the indictment against Amiram Ben Uliel, who is accused of this murder, will become a callout on the cruel and reckless conduct of the GSS in this case.
Not a few, have sat in jail, guiltless, forced to admit to a crime they did not do, and we will note their part over time and compare the different cases.
This time we must engage in order to prevent the immoral and illegal conduct of the Shin Bet upfront, not only in order to save a person whom I believe is innocent and to be held in prison for no fault of his own, but in order to protect ourselves so that we will be a moral and just society and prevent the abuse of an innocent person until they supply the needs of the System.
Follow us Share the posts, together we will work to bring the truth and justice to light
Hebrew Follows.
Includes Amiram ben Uliel's affidavid of how Shabak dealt with him as recounted to his lawyer Itamar Ben Gvir.
* "I felt everything I heard about Sodom and Gomorrah" *
A GSS interrogator nicknamed "Bruno", a member of the torture investigation team, will testify at the hearing today.
In a civilized country, Bruno and his tormentors would sit behind bars. In the State of Israel, to our great regret, the torturing interrogators are walking around with security guards as a security halo envelops them. This is a disgrace.
Bruno would enter the courthouse from a side entrance, his face forbidden to anyone to see. Behind the glass will be Amiram, who is tortured by the shadow team, and from there he will have to see his torturers standing behind the podium and trying to help the State Prosecutor's Office in one of the delusional indictments seen in the State of Israel.
In the following lines we will reveal a section of the affidavit that Amiram gave a few days after the torture when he met with attorney Itamar Ben-Gvir:
"Last Thursday four interrogators entered the room and began beating me, slapping me and shouting and threatening me to break my bones and I do not know what a GSS interrogation is.
They tied me up (most of the three weeks I was interrogated). They put my hands in strips of elongated bandages in the form of bracelets, handcuffed me briefly on the bracelets and cuffed my legs and sat me on a chair in a position that my head reached to the floor.
* It created terrible pain and so I was stretched out. *
At one point I simply felt and sensed all the stories I had read about Sodom and Gomorrah. I screamed in pain, shouted to God but they did not stop but continued to abuse, changed positions, lowered and lifted.
At one point they picked me up and knocked me down, picked them up and knocked them down, all in the midst of terrible pain.
* I felt that my death was better than my life, that I preferred to die than to suffer the same torture, so I asked them to stop and I said I would confess.
I made up a version, lied deliberately just for them to stop. I was physically and mentally exhausted after long sleepless days, after damaging my Jewish faith and after a long stay without meeting anyone other than the interrogators who abused me.
I told them what they wanted to hear, but that was not enough for them. They knew that it was not possible to do the act alone, so they demanded that I incriminate others with acts they did not do and I did not.
They tied me up in the Sodom bed, twisted my hands, stood me for many hours in different positions, while they beat me and slapped me.
I admitted to other events. Every time I confessed they calmed down a bit, but every time I did not confess or did not incriminate others, they took me back to the "torture bed" ...
*"הרגשתי את כל מה ששמעתי על
סדום ועמורה"*
***
בדיון שיתקיים היום במשפט עלילת דומא יעיד חוקר השב"כ המכונה "ברונו", חבר בצוות החקירה המענה.
במדינה מתוקנת ברונו וחבריו המענים היו צריכים לשבת מאחורי סורג ובריח. במדינת ישראל, לצערנו הרב, החוקרים המענים מסתובבים עם מאבטחים צמודים כשהילה בטחונית אופפת אותם. כך נראית חרפה.
ברונו ייכנס לבית המשפט מכניסה צדדית, את פניו אסור לאיש לראות. מאחורי הזכוכית יישב עמירם שעונה על ידי צוות הצללים ומשם הוא ייאלץ לראות את מעניו עומדים מאחורי הפודיום ומנסים לסייע לפרקליטות באחד מכתבי האישום ההזויים שנראו במדינת ישראל.
בשורות הבאות נחשוף קטע מהתצהיר שמסר עמירם ימים ספורים לאחר העינויים כשנפגש עם עורך הדין איתמר בן גביר:
"ביום חמישי האחרון נכנסו ארבעה חוקרים לחדר והחלו להכות אותי, לתת לי סטירות ולצעוק ולאיים עלי שישברו לי את העצמות ושאני לא יודע מה זאת חקירת שב"כ.
הם קשרו אותי (רוב שלושת השבועות שאני בחקירה אני קשור) הניחו על ידי רצועות תחבושות מאורכות בצורת צמידים, אזקו אותי באזיק קצר על גבי הצמידים ואזיקים ברגליים והושיבו אותי על כסא בתנוחה שראשי מגיע עד הרצפה.
*זה יוצר כאבי תופת וכך הייתי שרוע.*
בשלב מסויים פשוט הרגשתי וחשתי את כל הסיפורים שקראתי על סדום ועמורה. צרחתי מכאב, צעקתי לקב"ה אך הם לא הפסיקו אלא המשיכו להתעלל, שינו תנוחות, הורידו והרימו.
בשלב מסויים הם הרימו אותי והפילו אותי, הרימו והפילו, והכל תוך כדי כאבי תופת.
*הרגשתי שטוב מותי מחיי, שאני מעדיף למות מאשר לספוג את אותם עינויים* ולכן ביקשתי שיפסיקו ואמרתי שאני מודה.
המצאתי גרסה, שיקרתי בכוונה והכל שיפסיקו. הייתי מותש פיזית ונפשית אחרי ימים ארוכים ללא שינה, אחרי פגיעה באמונתי היהודית ואחרי שהייה ארוכה בלי לפגוש אנשים מלבד החוקרים שהתעללו בי.
סיפרתי מה שהם רצו לשמוע, אבל זה לא הספיק להם. הם ידעו שאי אפשר לעשות המעשה לבד ולכן דרשו ממני שאפליל אחרים במעשים שהם לא עשו ואני לא עשיתי.
קשרו אותי ב"מיטת סדום", עיקמו ידיים, העמידו אותי שעות ארוכות בתנוחות שונות בלתי אפשרויות תוך שהם מכים אותי ונותנים לי סטירות.
הודיתי בעוד אירועים. כל פעם שהודיתי הם נרגעו קצת אך כל פעם לא הודיתי או לא הפללתי אחרים, החזירו אותי ל"מיטת עינויים"...
________________
