bs"d
הרצח בדומא: מי אישר את העינויים?
חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי מביע דאגה מעינויי החשודים. ''שיטות חקירה שמעולם לא יושמו בחקירות של אזרחים ישראליים''.
https://www.inn.co.il/News/News.aspx/375287 Hebrew text below.
translated with the help of Google.
The murder in Duma: Who authorized the torture?
The Professors for a Strong Israel is expressing concern about the torture of the suspects. "Interrogation methods that have never been applied in interrogations of Israeli civilians."
Professor Mordechai Keidar, chairman of Professors for a Strong Israel, sent a letter to Justice Minister Ayelet Shaked in which he expressed his concern about the conduct of the murder investigation in the village of Duma, in light of the allegations of interrogees' torture in GSS facilities.
"We are very concerned about the actions of the government and the GSS as they were exposed in a preliminary trial," Kedar says, adding that the torture in interrogations was unprecedented, ostensibly negating any confession by the interrogee at the time.
"Even the interrogators themselves were forced to annul the validity of the confession because it did not fit any other factual evidence and admitted they were given only as a result of the extreme measures taken. And in the same way they replaced one confession with another confession. "
Kedar writes that "the lack of proper legal and governmental supervision during the process was very blatant. We expect the Court to understand that just like confessions made during difficult torture sessions are inadmissible as evidence in a civilized society, so too is the status of confessions granted during periods between torture sessions, since the confession is obtained under the actual threat of renewal of torture already experienced by the interrogee, just like under torture itself. Under these conditions, the subject who has already experienced the torture is willing to do anything to avoid them again.
"Moreover, although it was determined that the minor suffers from PTSD (very likely in light of the circumstances), he was not treated for this. It is known that people suffering from this disorder will do anything - but everything - to avoid further suffering. "
Dr. Kedar asks that once the court makes a decision on the admissibility of such confessions, there should be a comprehensive and independent investigation into the question of how the youths were interrogated and tortured within the framework of a state of law. "Who gave the order to torture the interrogees, among them minors? Such interrogations never were practiced on Israeli civilians . Who authorized the "ticking bomb" measures, when it was clear to all that it was a fiction and irrelevant to the case at hand?
"The injustice is so great and the breach is so damaging to the morality of the legal system that there is no choice but to examine and investigate throughout the entire chain of command, including the prime minister in charge of the service, then-defense minister Ya'alon, then Shin Bet chief Yoram Cohen, Weinstein.
In addition, there may be other functionaries who have abandoned their positions or abused their power on political or other grounds - anyone involved in and facilitating the torture of the citizens of the country (including a minor) who clearly did not constitute a ticking bomb - should leave the hiding place to hand over their version and take responsibility. "
In conclusion, Kedar calls on human rights organizations and the rights of the child to raise awareness as per the seriousness of the acts and to join our call for such an investigation.
יו''ר חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי, ד"ר מרדכי קידר, שיגר מכתב לשרת המשפטים איילת שקד שבו הביע דאגה מהתנהלות חקירת הרצח בכפר דומא, נוכח הטענות על עינויי הנחקרים במתקני השב"כ.
לצד הערכה לפעולת השב''כ במלחמה בטרור מוסיף קידר ''אנו מודאגים מאוד מהפעולות של הממשלה והשב"כ כפי שנחשפו במשפט זוטא. מדברי התביעה עולה כי העינויים בחקירות היו חסרי תקדים דבר שלכאורה מבטל כל הודאה מצד הנחקר באותה תקופה.
''אפילו החוקרים עצמם נאלצו לבטל תקיפותה של הודאה כיוון שלא התאימה לשום עובדה נוספת והודו כי ניתנה רק כתוצאה מהצעדים הקיצוניים שהופעלו. וכתחליף גבו באותה שיטה הודאה אחרת".
בהמשך כותב קידר כי ''היעדר פיקוח משפטי וממשלתי הולם במהלך התהליך היה בולט באופן בוטה. אנו מצפים שבית המשפט יבין - כי כפי שהודאות שניתנו בתקופות הקשות ביותר של העינויים אינן קבילות כראיה בחברה מתורבתת, כך גם מעמדן של ההודאות שניתנו בתקופות שבין עינוי לעינוי, שכן הודאה הנגבית תחת האיום הממשי של חידוש העינויים שכבר נחוו על ידי הנחקר באופן ממשי כמוה כהודאה תחת עינוי. בתנאים אלה הנבדק שכבר חווה את העינויים מוכן לעשות הכול כדי להימנע מהם שוב.
''נוסף על כן, למרות שנקבע שהקטין סובל מהפרעה פוסט טראומטית (סביר מאוד לאור הנסיבות) הוא לא קיבל טיפול עבור כך. ידוע שאנשים הסובלים מהפרעה זו יעשו הכל – אבל הכל- כדי להימנע מסבל נוסף''.
ד"ר קידר מבקש כי ברגע שתתקבל החלטת בית המשפט בנושא קבילות ההודאות תתקיים חקירה מקיפה בלתי תלויה שתעסוק בשאלה כיצד הצעירים נחקרו ועונו במסגרת מדינת חוק. ''מי נתן את ההוראה לענות את הנחקרים, שחלקם היו קטינים? תוך שימוש בשיטות חקירה שמעולם לא יושמו בחקירות של אזרחים ישראליים כדי לפתור פשע. מי אישר את נוהל 'הפצצה המתקתקת' שהיה ברור לכל כי היא פיקציה ואינה רלוונטית למקרה דנן כלל וכלל?
''העוול כה גדול והפירצה כל כך פוגעת במוסריות מערכת החוק שאין מנוס מעיון וחקירה לאורך כל שדרת הפיקוד, כולל ראש הממשלה הממונה על השירות, שר הביטחון דאז, יעלון, ראש השב"כ דאז, יורם כהן, שר המשפטים, היועץ המשפטי לממשלה דאז ויינשטיין.
''נוסף על כן, יתכן שישנם בעלי תפקידים נוספים שזנחו את תפקידם או ניצלו לרעה את כוחם על רקע פוליטי או אחר – כל מי שהיה מעורב ואיפשר את העינויים של אזרחי המדינה (כולל קטין) שבאופן ברור לא היוו פצצה מתקתקת – צריכים לצאת מהמחבוא למסור את גרסתם ולקחת אחריות".
בסיום קורא קידר לארגוני זכויות אדם וזכויות הילד לגלות עירנות לחומרת המעשים "ולהצטרף לקריאתנו לחקירה כזו".
