Re: Torture of Duma Boys. Article in Arutz Sheva: Torture of a Jewish Child by Boaz Shapira

Bsd

Torture of a Jewish child

translated with the help of Google translate.  Any improvements are most welcome. see Hebrew text below.

https://www.inn.co.il/Articles/Article.aspx/17300 (h)

It is inconceivable that what is happening here, almost under the radar, is a shocking episode of the torture of Jewish youths, when most of the time the Nation of Israel is paralyzed and silent.

The above refers to the so-called "Duma affair" and without coming to grips with the "legal" matter that many believe is transparent and holds no substance, I will focus here on the human aspect, the unthinkable pain of parents and children - a pain shared by  the many who are tormented at night without sleep, suffering and worrying, eating their hearts out. Yes,  Yes, that's right.

Many signs indicate that the fire in which the Arabs of the Abu Dawsha clan were killed was an internal Arab affair (an ongoing dispute within the Dawabsha clan, in which the homes of the clan were burned together, even after the fire in which the Arabs were killed). A calligraphic analysis of a Hebrew inscription indicates that a hand Of an Arabic speaker wrote the slogans and more and more ...

On the legal level, I will make do with noting the unbelievable detail that will follow: Aside from the confession of two defendants, a confession that was obtained with unbearable torture, the prosecution has nothing nor half of nothing to go on. This significance is twofold - the admission of an accused in itself is not to be enough to convict and more severe - such a confession should be given of free will of the confessor. What is clear above and beyond any doubt is that here this is not the case in the Duma affair.

I would like to focus on the harsh tortures suffered by several Jewish youths, the vast majority of whom were released without charge, while two others were prosecuted in a mini court for the admissibility of "confessions" given after severe torture of the Jewish youths.

One of those interrogated testified that they had placed him on a low chair with no backrest, shackled to a chair, and his legs were bent back under the chair and tied to a chair. In this situation, the interrogators forcibly bent his back until his head touched the floor and his back formed an "opposite arc" and held it for long periods of time for a whole night, and for three nights. The pain caused by torture to him was unbearable. The interrogators screamed at him that he must confess to the murder and crimes that the interrogators dictated (and he had nothing to do with them) in order to stop the torture. 

The intorrogated was willing to admit to everything in order to stop the inferno pain of the torture.  

The torture lasted for weeks, including prolonged sleep deprivation, slapping, beatings, curses, threats, tying, placing interrogators in impossible body positions that cause the most severe pain - to the point of fainting. 

One of those interrogated testified that an interrogator had beaten his stomach, and another interrogator "threw" his head back until he needed medical attention and supervision.

Another time he was interrogated, shackled with his feet to a chair, his hands cuffed behind him. The interrogators raised his hands back until they formed a 90-degree angle with his back, thus stopping the flow of blood into his hands. The boy (then seventeen) felt numbness and freezing cold in his hands, due to the cessation of blood flow. Then the interrogators gave him an electric shock and he felt his hands burning with terrible pain. The interrogee was thrown to the floor as a result of the electric shock.

There are other terrible and horrific testimonies that I will not describe here. The interrogees said they were willing to do everything to stop the suffering, the pain, and the agony. One who was interrogated tried to commit suicide, after he begged to be told what he was to admit and he would admit - even in the assassination of Rabin, the murder of Kennedy or the murder of Arlosoroff.

It was reported that during a closed-door trial, one of the defendants asked his parents to leave the hall when he was called to testify. This tzaddik did not want his tormented parents to hear from him how he was suffering harshly, asking to spare them further suffering.

Various elements, this public servant among them, are trying to knock on the doors of policymakers, politicians, members of the judiciary, journalists, spiritual leaders ... to no avail. Today, alone in the campaign, two families whose sons have been detained in inhuman conditions for more than two years remain alone. And why is a loud voice of the Institute for Democracy, the Council for Child Welfare, the Association for Civil Rights and the Rabbanim of Israel not heard?

Imagine that you are dealing with this scenario.  Imagine the scale of the suffering and the intensity of the worry. Try to imagine how you would feel if your child was tortured and imprisoned and you were helpless to help him. Inconceivable, unbearable - a suffering I find difficult even to contemplate.

This is what you must know - in order to make Kosher the vermin and in an attempt to justify the use of "special means of interrogation" (harsh torture), the interrogators claimed that this was a "investigation of necessity (ie preventing future terrorist activity) something that never was and never existed of course and other fabrications.

And recently the prosecution has increased its request to ask the court "to recognize torture as lawful" an unprecedented request that I do not recall. This is in continuation of the State Attorney's Office's attempt to convince the justices that despite the use of "exceptional measures" - torture in interrogations of defendants, their confessions were given 'free will' and are legally admissible. Is it possible to grasp the magnitude of the absurd, the intensity of the horror?

I do not know what the verdict will be in the mini trial and it is only to pray that at last the boys will be treated with a bit of justice. What is already clear is that this affair, the harsh torture of Jewish boys, must be thoroughly investigated. The heart and mind do not tolerate that the Jewish state will treat Jews in this manner, which is even more harsh than what it usually does with Arab terrorists whom it is investigating.

עינוי ילד יהודי

בעז שפירא , ה' בניסן תשע"ח 21/03/18 11:01

שיתוף

בעז שפירא

תושב קריית ארבע, אוהב עם ישראל ארץ ישראל ותורת ישראל

עוד מאותו מחבר ◄

בלתי נתפש מה שקורה כאן, כמעט שעוברת מתחת לרדאר פרשה מזעזעת של עינוי נערים יהודים כאשר רוב הזמן עם ישראל  משותק ושותק.

האמור מתייחס למה שמכונה "פרשת דומא" ובלא להיכנס לעבי הקורה ה"משפטית" שלדעת רבים היא שקופה ואין בה כל ממש אתמקד כאן בפן האנושי, בכאב הבלתי נתפש של הורים ושל ילדים- כאב המשותף לרבים המתייסרים בלילות ללא שינה, בסבל ובדאגה האוכלים את הלב, כן, כך ממש.

סימנים רבים מעידים על כך שהשריפה בדומה בה מצאו את מותם ערבים בני חמולת דוואבשה הייתה ענין פנים ערבי  (סכסוך מתמשך בתוך חמולת דוואבשה במסגרתו נשרפו באופן הדדי בתי בני החמולה, גם אחרי השריפה הנדונה בה נספו הערבים) ניתוח קליגרפי של כתובת בעברית מלמד על כך שיד של דובר ערבית כתבה הכתובת ועוד ועוד...

ברמה המשפטית אסתפק בציון הפרט המדהים דלקמן: מלבד הודאת שני נאשמים, הודאה שהושגה בעינויים קשים מנשוא, אין בידי התביעה דבר וחצי דבר. לכך משמעות כפולה- הודאת נאשם כשלעצמה אין בה כדי להרשיע והחמור יותר- על הודאה כזו להינתן מרצונו החופשי של נותן ההודאה, מה שברור למעלה מכל ספק שלא מתקיים כאן ב"פרשת דומא".

ובזה אבקש להתמקד- בעינויים הקשים אותם עברו כמה וכמה נערים יהודים, רובם המוחלט שוחרר ללא כתב אישום בעוד נגד שניים אחרים מתנהל משפט זוטא לעניין קבילות ה"הודאות" שניתנו לאחר עינויים קשים של נערים יהודים.

נחקר אחר העיד שהושיבו אותו על כיסא נמוך ללא משענת גב כשהוא אזוק לכיסא ורגליו מכפופות לאחור מתחת לכיסא וקשורות לכיסא.  במצב זה כופפו החוקרים בכוח את גב  הנחקר לאחור עד שראשו נגע ברצפה ובגבו נוצרה "קשת הפוכה", וכך החזיקו בו לפרקי זמן ארוכים לאורך לילה שלם, ובמשך שלושה לילות. הכאבים שגרמו העינויים לנחקר היו ללא נשוא. כדי להפסיק את העינויים, החוקרים צרחו עליו שעליו להודות ברצח ובפשעים שהכתיבו לו החוקרים (ואשר לא היה לו כל קשר אליהם). הנחקר היה מוכן להודות בכל כדי להפסיק את כאבי התופת שגרמו לו העינויים.העינויים נמשכו במשך שבועות וכללו בין היתר מניעת שינה ממושכת, סטירות, מכות, קללות, איומים, קשירה, השמת הנחקרים בתנוחות גוף בלתי אפשריות הגורמות לכאבים חזקים ביותר-עד כדי עילפון. אחד הנחקרים העיד שחוקר חבט בבטנו, חוקר אחר "העיף" את ראשו לאחור עד שנזקק לטיפול והשגחה רפואיים.

בפעם אחרת הושב נחקר אזוק ברגליו לכיסא, וידיו אזוקות לאחור. החוקרים הרימו את ידיו לאחור עד שאלה יצרו זווית של 90 מעלות עם גבו, וכך הפסיקו את זרימת הדם לידיו. הנער (אז בן שבע עשרה) חש רדימות וקור מקפיא בידיו, עקב הפסקת זרימת הדם. או אז, נתנו חוקריו של  מכת חשמל בידיו האזוקות והוא חש שידיו שורפות בכאבי תופת. הנחקר הועף לרצפה כתוצאה מהשוק החשמלי.

יש עוד עדויות קשות ומחרידות שלא אתאר כאן. הנחקרים ספרו שהיו מוכנים לעשות ה כ ו  ל כדי להפסיק את הסבל, את הכאב ואת הייסורים הקשים. נחקר אחד ניסה להתאבד, אחר התחנן שיאמרו לו במה הוא מתבקש להודות ויודה- אפילו ברצח רבין, רצח קנדי או רצח ארלוזורוב.

דווח שבמהלך משפט הזוטא המתנהל בדלתיים סגורות בקש אחד הנאשמים שהוריו יצאו מהאולם עת נקרא לעדות. הצדיק הזה לא רצה שהוריו המיוסרים ישמעו מפיו כיצד עונה קשות, בקש לחסוך מהם סבל נוסף על סבלם....

גורמים שונים, עבדכם בכלל זה, מנסים להתדפק על דלתות קובעי דבר- פוליטיקאים, אנשי מערכת המשפט, עיתונאים, מנהיגים רוחניים....ללא הועיל. היום נותרו  לבדן, בודדות במערכה -שתי משפחות שבניהם עצורים בתנאים בלתי אנושיים זה למעלה משנתיים. ומדוע לא נשמע ברמה קולם של המכון לדמוקרטיה, המועצה לשלום הילד, האגודה לזכויות האזרח ורבני ישראל?

תארו לעצמכם שבעלילה עסקינן. שוו בנפשכם גודל הסבל ועצמת הדאגה, נסו לדמיין איך הייתם מרגישים לו היה מדובר בילד שלכם המעונה ואסור בכלא ואתם חסרי ישע לעזור לו. בלתי נתפש, בלתי נסבל- סבל שאני מתקשה אפילו להרהר בו.

וזאת עליכם לדעת- על מנת להכשיר את השרץ ובניסיון להצדיק נקיטת "אמצעים מיוחדים בחקירה" (עינויים קשים) טענו גורמי החקירה שמדובר ב"חקירת צורך" (שמשמעה מניעת פעולת טרור עתידית...) מה שלא היה ולא נברא כמובן , ועוד בדותות.

ולאחרונה הגדילה התביעה  לעשות בבקשה מבית המשפט "להכיר בעינויים כחוקיים"  בקשה חסרת תקדים שאינני זוכר כמותה. זה בהמשך לניסיון הפרקליטות לשכנע את השופטים כי למרות הפעלת 'האמצעים החריגים' - העינויים בחקירות הנאשמים, הודאותיהם ניתנו 'מרצון חופשי' והינם קבילות משפטית. הניתן לקלוט את גודל האבסורד, את עצמת הזוועה?

אינני יודע מה תהיה הכרעת הדין במשפט הזוטא ואין אלא להתפלל שסוף סוף ייעשה עם הנערים מעט צדק. מה שברור כבר עתה הוא שהפרשה הזו, עינויים קשים של נערים יהודים ,צריכה להיחקר ביסודיות ועד תום. הדעת והלב אינם סובלים שמדינת היהודים תנהג כלפי יהודים באופן זה, שהוא קשה אף ממה שהיא נוהגת על פי רוב במחבלים ערבים  אותם היא חוקרת.