Sunday, March 18, 2018

Interview with Elisha Odess' parents. Yediot in Hebrew and translated..

bs"d

.כשהשוטרים הגיעו אלינו, אמרנו להם 'נהדר. ביחד נחזיר אותו לתלם'. כמה תמימים היינו 
(ראיון עם הוריו  של אלישע אודס '). 

When the police came to us, we told them, 'Great. Together we will bring him back on track. ' How naive we were

(Interview with Elisha Odess' parents).

https://www.yediot.co.il/articles/0,7340,L-5170007,00.html


המוסף לשבת • 15.03.2018

כשהשוטרים הגיעו אלינו, אמרנו להם 'נהדר. ביחד נחזיר אותו לתלם'. כמה תמימים היינו

כתב האישום נגד א', שעצור כבר יותר משנתיים, חמור ביותר: תכנון הצתת בית משפחת דוואבשה, שבו נרצחו זוג הורים ותינוקם, חברות בארגון טרור ועוד שישה אישומים | בקרוב יכריע בית המשפט בעניין קבילות הודאתו בשב"כ, שהתקבלה בחקירה שכללה "אמצעים מיוחדים" | אביו, רב ומחנך, ואמו, מרצה מבוקשת, מספרים על הילד שחמק מבין אצבעותיהם אל הגבעות, מודים כי "יכול להיות שכהורים יכולנו לעשות יותר", וגם מאשימים: "הוא הודה בלחץ החקירות. איפה הרבנים ואנשי הרוח שיעזו לצאת נגד המערכת וידרשו לברר מה היה כאן?"

יפעת ארליך | צילום: אביגיל עוזי

The Supplement for Shabbat • 15.03.2018

When the police came to us, we told them, 'Great. Together we will bring him back on track. ' How naive we were

The indictment against A., who has been detained for more than two years, is extremely serious: planning the arson of the Dawabsha family home, in which two parents and their baby were killed, being members of a terrorist organization and six other charges | His father, a Rabbi and an educator, and his mother, a sought-after lecturer, talk about the boy who slipped from their fingers to the hilltops, admit that "it is possible that as parents we could have done more," and they too are guilty. : "He confessed under pressure from the interrogations. Where are the rabbis and intellectuals who dare to oppose the system and ask to clarify what went on here? "

כמו כל המדינה, גם בית משפחתו של א' הוכה זעזוע עם פרסום ממדי האסון בבית משפחת דוואבשה בדומא, שב־31 ביולי 2015 נשרף על יושביו. מכל המשפחה רק אחמד בן הארבע שרד את התופת - אמו ריאם, אביו סעד, ואחיו עלי, נספו בלהבות. שני בקבוקי תבערה נזרקו באותו הלילה על בית המגורים הסמוך, שהיה ריק, ועל בית משפחת דוואבשה. במקום נמצאו שתי כתובות תג מחיר בעברית.

Like the rest of the country, A.'s family was also shocked by the publication of the scale of the disaster at the Dawabsha family home in Duma, which was burned on July 31, 2015. Of the entire family, only four-year-old Ahmed survived the inferno - his mother Riem, his father Sa'ad, and his brother Ali were killed in the flames. Two Molotov cocktails were thrown that night at the nearby apartment building, which was empty, and the Dawabshe family home. Two price tag inscriptions were found in Hebrew.

הארץ רעשה נוכח מעשה הטרור היהודי. אלא שכמו רוב אזרחי מדינת ישראל, אחרי ההלם מהרצח, גם בבית משפחתו של א' חזרו לשגרת החיים. האב, רב יישוב בשומרון ומחנך בישיבה תיכונית, והאם, מרצה מבוקשת, לא העלו על דעתם כי השגרה תשרוד פחות משבועיים.


The country was rattled by the act of Jewish terror. However, like most of the citizens of Israel, after the shock of the murder, A.'s family also returned to normal life. The father, a Rabbi in Samaria and an educator at a high school yeshiva, and the mother, a sought-after lecturer, never imagined that the routine would last less than two weeks.


ב־11 באוגוסט 2015 נעצר בנם, א' בן ה־16, השישי מבין שבעת ילדי המשפחה, ונשלח למעצר בית מינהלי לארבעה חודשים. באופן דומה הוצאו צווי הרחקה מיו"ש או מעצרי בית לעוד עשרות נערי גבעות. "שמחנו מאוד על מעצר הבית. כשהשוטרים הגיעו אלינו הביתה, אמרנו להם: 'נהדר. ביחד נחזיר את א' לתלם'", מספרת אם המשפחה. "כמה תמימים היינו. באותה תקופה חשבנו שעוד רגע הפרק של 'נער הגבעות' מסתיים.

On August 11, 2015, their son, A., 16, the sixth of the seven children in the family, was arrested and sent to administrative detention for four months. In a similar vein restraining orders were issued from entering Judea and Samaria or  or house arrests to dozens of hilltop youths. "We were very happy about the house arrest. When the police came to our house, we told them: 'Great. Together we will bring A. back on track, "says the mother of the family. At the time, we thought that the Hilltop episode was over.




"תקופת מעצר הבית לא הייתה קלה. טורטרנו בלי סוף. שוטרים היו מגיעים בכל שעות היום והלילה לוודא שא' לא מפר את תנאי המעצר. בשלב מסוים הוא ירד לישון בחדר בקומה למטה, וכתבנו על הדלת שהתריסים בחדר שלו פתוחים, ושאנחנו מבקשים מהשוטרים לא להעיר את כל בני המשפחה, אלא פשוט להציץ פנימה ולראות שהוא שם. למרות שזו הייתה תקופה מרגיזה, הרגשנו איך ההימצאות של א' בבית ממתנת ומבגרת אותו, והיינו בטוחים שעוד רגע כל הסיפור הזה מאחורינו".


"The period of house arrest was not easy, we were constantly harassed, and policemen would arrive at all hours of the day and night to ensure that A. did not violate the conditions of detention. At one point he went down to sleep in a room downstairs, and we wrote on the door that the shutters in his room were open, and that we were asking the policemen not to wake up the entire family.  but just to peek in and see that he was there. "Although it was an irritating time, we felt A.'s presence in the house calmed him and matured him, and we were sure that the whole story was behind us.
אלא שהסיפור רק התחיל. ב־3 בינואר 2016 הוגשו כתבי אישום נגד עמירם בן אוליאל, 23, שהודה ושיחזר את הרצח בדומא, בעבירות של רצח, ונגד א', אז קטין, היום בן 18 וחצי, בגין תכנון המעשה. הם הואשמו, עם שני נאשמים נוספים, גם בסעיף של חברות בארגון טרור. בכתב האישום נטען שהשניים תיכננו את הפיגוע כנקמה על רצח מלאכי רוזנפלד בפיגוע ירי בידי חוליית חמאס בסמוך לצומת קידה, ליד דומא, ביוני 2015. כמו כן האשים השב"כ כי הנחקרים היו חלק מהתארגנות שנקראה "קבוצת המרד", התארגנות ששאפה לבצע פעולות אלימות נגד פלסטינים במטרה לגרום למלחמה בין יהודים ופלסטינים, להפיל את השלטון ולהמליך מלך על פי ההלכה

 Except that the story had just begun. On January 3, 2016, indictments were filed against Amiram Ben Uliel, 23, who confessed and reconstructed the murder in Duma for murder, and against A., then a minor, now 18 and a half, for planning the act. They were accused, along with two other defendants, of being members in a terrorist organization. The indictment alleges that the two planned the attack in retaliation for the murder of Malachi Rosenfeld in a shooting attack by a Hamas cell near the Qida junction near Duma in June 2015. The Shin Bet also accused the interrogees of being part of an organization called the " Revolt Terror Group", an organization that aspired to conduct violent activity against the Palestinians with the aim of causing a war between Jews and Palestinians, to overthrow the government and to appoint a king according to Jewish law.

כתב האישום מייחס לנאשם א' גם שישה אישומים נוספים בגין ביצוע שורה של עבירות הצתה, עבירות רבות של היזק בזדון ממניע גזעני, קשירת קשר לביצוע פשע, עלבון דת ממניע גזעני ועוד.

The indictment also attributes to defendant A six additional charges for committing a series of arson offenses, numerous offenses of malicious damage from racial motives, conspiring to commit a crime, insulting a religion motivated by racism, and more.

בין היתר א' נאשם כי קשר קשר יחד עם אחרים להצית ממניע גזעני את כנסיית הדורמיציון בעיר העתיקה בירושלים. לפי כתב האישום, ב־26.02.15 הגיע הנאשם יחד עם אחרים למרכז העיר בירושלים כשהם מצוידים בתרסיס צבע, מכל עם בנזין, גפרורים, קפוצ'ונים וכיסוי פנים. הנאשמים הגיעו לכנסייה, פתחו באמצעות מקל את החלון של חדר האמבטיה הנמצא באגף שבו שהו באותה עת תלמידי סמינר הכנסייה, הציתו את החדר וריססו על קיר הכנסייה את הכתובות: "ישו בן זונה", "מריה זונה", "גאולת ציון אוהבת את משה אורבך", ונמלטו מהמקום. נזקים כבדים נגרמו למבנה הכנסייה.
 Among others, A. was accused of conspiring with others of arson based on  a racist motive against the Dormition Church in the Old City of Jerusalem. According to the indictment, on 26.02.15 the defendant arrived with others in the city center in Jerusalem, equipped with a spray paint, a tank with gasoline, matches, hoodies and a face covering. The defendants arrived at the church and with a stick opened the window of the bathroom in the wing where the students of the church seminar were located. They lit the room and sprayed the inscription on the wall of the church: "Jesus is a son of a bitch, The redemption of Zion loves Moshe Orbach" " "And fled the scene. Heavy damage was caused to the church building.

עוד נטען בכתב האישום, כי הנאשם הקטין הצית יחד עם אחרים, ממניע גזעני, כלי רכב רבים בכפר עקרבה ובכפר יאסוף באמצעות שפיכת נוזל דליק על מכסה המנוע, ניקב צמיגים של כלי רכב בבית צפאפא בירושלים, ריסס על קירות ומדרכות מיד לאחר ביצוע המעשים כתובות כגון "אין רכבים אין פיגועים", "דש מימ"ר חמניות" ועוד. בנוסף, הוא נאשם שהצית יחד עם אחרים חבילות חציר שהונחו באסם התבואה הצמוד לביתו של תושב הכפר עקרבה, וריססו על קיר סמוך את הכתובת: "תג מחיר נקמת היהודים"

The indictment also alleges that the minor defendant, along with others, set fire to vehicles in the village of Aqraba and Kafr Yasuf by throwing spilled liquid on the hood, puncturing tires of vehicles in Beit Safafa in Jerusalem, spraying on walls and sidewalks immediately after carrying out such acts. "There are no vehicles, there are no attacks," "Dash of sunflowers," etc. He was also accused of setting fire to hay bales that were placed in the granary next to the home of a resident of the village of Akraba, and sprayed the inscription "Price tag for the revenge of the Jews."

בשנתיים שחלפו מאז הוגש כתב האישום החמור, מתנהל תיק הצתת בני משפחת דוואבשה הרחק מהעין התקשורתית. אתמול, בבית המשפט המחוזי מרכז בלוד, התקיים שלב הסיכומים במשפט זוטא, שבו אמור להיקבע אם הודאות הנאשמים בתיק נגבו כחוק, וזאת לנוכח הפעלת "אמצעים מיוחדים" בחקירות בשב"כ. ההכרעה בנושא זה צפויה להיות דרמטית ותשפיע על עתיד התיק כולו במה שנחשב לאחד המשפטים המסקרנים והקשים ביותר בכל הקשור לטרור יהודי.

 In the two years since the indictment was filed, the case of arson of the Dawabsha family is being conducted far from the media eye. Yesterday, in the Central District Court in Lod, the summation stage was held in a small trial, which is supposed to determine whether the defendants' confessions in the case were legally taken due to the use of "special means" in GSS interrogations.  The decision on this issue is expected to be dramatic and will affect the future of the entire case in what is considered one of the most intriguing and difficult trials in Jewish terrorism.

מה התפקשש בחינוך

כיצד ילד שגדל בבית חם ונורמטיבי הופך לנער גבעות, מואשם בתכנון הפיגוע בדומא ובשורה ארוכה של פעולות תג מחיר חמורות? הוריו יושבים לראשונה יחד לשיחה כנה ונוקבת, אך גם מאשימה.
 What has been lacking in education?How does a child who grew up in a warm and normative home become a hilltop boy accused of planning the attack in Duma and a long list of serious price tag actions? His parents sit together for the first time for an honest, piercing, yet accusatory discussion.

יציאה ממסלול החיים השגרתי החלה אצל א' בסוף כיתה ט'. "הוא סירב להמשיך לקחת ריטלין. הוא טען שהוא מרגיש כמו מסומם", מספרת האם. "הוא אובחן כמי שסובל מהפרעת קשב כבר בגיל צעיר, ועם הריטלין הוא הסתדר מצוין בלימודים והגיע להישגים. הוא היה ילד תוסס אך מאוד נעים, אהוב על החברים והמורים. לא אלים בשום צורה שהיא.
A departure from the routine course of life began with A. at the end of ninth grade. "He refused to continue taking Ritalin, claiming he felt like a drug addict," says the mother. "He was diagnosed with ADHD at an early age, and with Ritalin, he was doing well in his studies and achieving achievements, he was a lively but very pleasant child, loved by friends and teachers, not violent in any way.

"בסוף כיתה ט' הוא נשר מהישיבה התיכונית. תקופה קצרה ניסה ללמוד בישיבה אחרת, שגם ממנה נשר. אחרי כמה שבועות בבית הוא חיפש מה לעשות עם עצמו, והגיע לגבעות. הייתי בטוחה שאין שום סיכוי שהוא ישרוד שם, שהוא מפונק מדי ורגיש מדי לתנאים ההיגייניים. הוא גדל בבית מאוד בורגני".

"After ninth grade he dropped out of high school. for a short period of time he tried to learn in a different Yeshiva and there as well he dropped out. After a few weeks at home, he was looking for something to do with himself, and he reached the hilltops, and I was sure that there was no chance that he would survive there, that he was too spoiled and too sensitive to the conditions.  He grew up in a very bourgeois home. "

בית המשפחה ביישוב שבשומרון אכן משדר בורגנות. חצר מטופחת, סלון רחב ידיים וניקיון שבוהק מכל פינה. האם בוגרת תואר ראשון בפסיכולוגיה וטוענת רבנית, מדברת בנחת. הפנים שלה קורנות אור מתחת לפאה המכסה את שערותיה. האב, ששיבה קלה שזורה בזקנו, מצוי בכל פרט בתיק, משוכנע בחפות המוחלטת של בנו. לשניהם לא היה קל עם אורח החיים החדש שאימץ בנם בגבעות. הוא הפך לרועה צאן, גר במערות ובחושות נטושות, ואימץ אידיאולוגיה אנטי־ממסדית.

The family home in Shomron settlement does broadcast a bourgeoisie lifestyle. A well maintained yard, a spacious living room, and cleanliness that shines from every corner. The mother has a bachelor's degree in psychology and is a Toenet Rabbanit, speaks softly.. Her face shines under the wig that covers her hair. The father, with light gray hair in his beard, is in every detail of the case, convinced of his son's total innocence. It wasn't easy for both of them to adopt the new lifestyle their son had adopted in the hills. He became a shepherd, living in abandoned caves and huts, and adopted an anti-establishment ideology.
"באנו לבקר אותו מספר פעמים", מספרת האם. "האמת שהוא והחברים שלו נראו כמו הצרות שלנו. מגודלי שיער, מאובקים. הם כמעט לא התקלחו. כשמעלים אותם לרכב קשה מאוד לשאת את הריח. ידעתי אז, וגם היום אני יודעת בוודאות, שאם משפשפים טוב את כל האבק והלכלוך, מגלים תחתיהם ילדים שהם נשמות. זה נוער מצוין שפשוט צריך הכוונה.

"We came to visit him several times," says the mother. "The truth is that he and his friends looked like our troubles, long hair, dusty.  They almost never showered, and when I put them in the car it was very hard to bear the smell, I knew then, and even today I know for certain that if you give a good wash to all the dust and dirt, you will reveal underneath children who are excellent youth that just need guidance.

"היה לי חשוב לשמור על קשר עם א'. בכל שיחת טלפון השתדלתי קודם להקשיב לו, להביע התפעלות מהסיפורים שלו, ורק אחר כך להטיף מוסר. לא אהבתי שהוא שם. כמו שאני לא אוהבת שילדים אחרים שלי מחליטים לצאת לבלות בחוף הים עד השעות הקטנות של הלילה. יש מצבים שאין להורים מה לעשות. היו הרבה לילות שפשוט הלכתי לישון עם דאגה ותפילה, כי הבנתי שאין לי שום דבר אחר לעשות".

 "It was important for me to keep in touch with A. In every phone conversation, I tried to listen to him first, to express his admiration for his stories, and only afterward to preach lessons, I didn't like that he was there.  Just like I do not like my other children deciding to go out to the beach until the wee hours of the night".  There are situations that parents don't know what to do.  There were many nights when I just went to sleep with worry and prayer, because I understood that there was nothing else to do.""I suppose, even though no one asked me this, that people  asked themselves, what is the problem with the education of the Rabbi and the Rebbetzin?" thinks A.'s father's out-loud.


"אני מניח, למרות שאף אחד לא שאל אותי את זה, שאנשים שואלים את עצמם, מה התפקשש בחינוך של הרב והרבנית", מהרהר בקול אביו של א'.


אז הנה, אני שואלת: מה התפקשש בחינוך שלכם?
 So here, I ask: What was wrong with your education?"

"מי שמתעסק בחינוך יודע שמדובר בגיל מאוד שברירי. יש נערים שעוברים את התקופה הזו בקלות, ויש נערים שמגיעים עד הקצה. נערים רבים שנושרים ממסגרות החינוך מגיעים ל'כיכר החתולות' בירושלים ולכל מה שזה כולל. לשבחו של בני ייאמר שאחרי שהוא נשר מהישיבה, הוא חשב איך לקחת את זה למקום ערכי.
 "Those who deal with education know that this is a very fragile age, there are boys who go through this period easily, and there are boys who come to the extreme, and many boys who drop out of the educational frameworks come to the "Kikar HaChatulot" (Is a common term for a square located in the Nahalat Shiva neighborhood of Jerusalem, opposite Independence Park and the Mamilla Pool, between Hillel and Rivlin streets) Jerusalem and all that is included in it. To my son's credit,  it can be said that after he dropped out of Yeshiva, he thought of how to take it to a worthwhile place. 

"אנחנו יכולים להתווכח אם זה אכן ערך להקים מאחז על כל גבעה, אבל אין ספק שמבחינתו של א', מדובר בערך שהוא מוכן היה להתמסר אליו. יכול להיות שהיינו צריכים לעשות יותר כהורים. ניסינו. ניסינו לאורך כל הדרך לנווט את הלהט הערכי של א' למקום ממוסד, ולקשר אותו לדמויות רבניות אחראיות".


 "We can argue whether it was really worthwhile setting up an outpost on every hilltop, but there is no doubt that as far as A is concerned, this is about a value he was willing sacrifice for. Maybe we should have done more as parents. We tried the entire path to navigate the fervor, the values of A to an grounded place, and to link him to responsible Rabbinical figures. " 


דיברתם איתו על החובה לשמור על החוק?
  

"כל הזמן. המסר שלנו היה חד וברור. גבעות זה טוב ויפה, אבל הכל רק במסגרת החוק. זה עלה בכל שיחה עם א', והרגשנו שהוא מבין את זה ומסכים איתנו. לאורך כל הדרך הוא מעולם לא הסתבך במשהו. היו לו רק עיכובים קטנים במשטרה, בלי מעצרים, בלי שום טענות נגדו. הצלחנו גם לשכנע אותו לגשת לבגרויות, וכשזה אכן קרה, חשבנו שהוא הולך ונכנס לתלם".

Have you talked to him about the duty to keep the law? 

"All the time, our message was sharp and clear, Hilltops are good and beautiful, but everything is only within the framework of the law. This came up in every conversation with A. We felt that he understood it and agreed with us ...All along he'd never gotten into anything. He had only minor delays in the police, no arrests, no complaints against him. "We were able to convince him to go to the matriculation exams, and when that did happen, we thought he was back on track."
related:
היו ויכוחים אידיאולוגיים?

"ודאי. אני רואה במדינת ישראל את תהליך הגאולה של עם ישראל. מבחינתי מדינת ישראל היא דבר קדוש. יש לי ביקורת על המדינה, בטח אחרי מה שעבר עלינו בשנתיים האחרונות, אבל כמו שכתב הרב קוק: 'האהבה הגדולה שאנו אוהבים את אומתנו לא תסמא את עינינו מלראות את כל מומיה, אך גם אחרי הביקורת היותר חופשית נקייה 
היא מכל מום. כולך יפה רעייתי ומום אין בך!'" הוא מצטט בעל פה

Were there ideological debates?


"Certainly I see the State of Israel as the process of redemption of the Jewish people, and as far as I'm concerned, the State of Israel is a Holy thing. I have criticism of the State, certainly after what we have been through in the past two years, but as Rabbi Kook wrote: 'The great love we love for our nation  will not close our eyes from seeing all her faults.  But even after the criticism, she is more free and andd cleaner from all defect, "you are all beautiful, my wife, and you do not have a blemish" He quotes by heart.



"בעלי חשב שיותר טוב שא' יעסוק בבניין הארץ מאשר שלא יעשה כלום", אומרת האם. "אני חששתי מזה. הייתי יותר סקפטית. אבל כל הורה יודע שיש גבול ליכולת לכלוא ילד. אני חושבת שהדבר הכי חשוב הוא להעביר לילד את המסר ואת התחושה שאנחנו מעריכים אותו ולא מתייאשים ממנו. בגלל זה דרשנו מא' לגשת למבחני בגרות. אמרנו לו שלא יכול להיות שילד כל כך מוכשר לא יביא לידי ביטוי את היכולות שלו. לשמחתנו הוא אכן החל לגשת ללימודים במסגרת אקסטרנית עוד בתקופה שהיה בגבעות".

"My husband thought it would be better for A. to engage in building the country than to do nothing," says the mother. "I was more skeptical, but every parent knows that there is a limit to the ability to imprison a child, and I think that the most important thing is to convey to the child the message and the feeling that we value him rather than give up on him. It is because of this we insisted that A. takes the Bagrut exams.  We told him that it is not possible that such a talented child will not actualize his full potential, and to our delight he began to study in an external framework while he was still in the hilltops".


כמו אגרוף בבטן


Like a punch in the stomach


ב־25 בנובמבר 2015, כארבעה חודשים לאחר הרצח בדומא, במקום שמעצר הבית המינהלי יסתיים, א' נעצר. "חזרתי משיעור פילאטיס, ואני רואה שוטרים בבית", נזכרת האם. "הם ביקשו ממני להכין מהר תיק לא'. כבר אז התחלתי להרגיש רע מאוד.

 On November 25, 2015, about four months after the murder in Duma,instead of the house detention ending, A. was arrested. "I came back from the Pilates lesson and I see policemen at home," recalls the mother. "They asked me to quickly prepare a bag for A. ." Even then I began to feel extremely bad.

"א' נעצר, ובאחד הימים התקשר אלינו עו"ד עדי קידר שליווה אותנו, ואמר לנו שביקשו הארכת מעצר בלי להביא את בננו בפני השופט. זה חריג שבחריגים. בדיוק סידרתי את ארון הבגדים אחרי שהמשטרה עשתה בלגן בבית כשערכה חיפוש. הרגשתי כאילו מישהו נותן לי אגרוף בבטן. נפלתי על הרצפה. הרגשתי איום ונורא.
 "A. was arrested, and on one of the days attorney Adi Keidar who had accompanied us, called us and told us that they had requested an extension of the detention without bringing our son before the judge. This was extraordinarily unusual. I had just rearranged his clothes closet after the police made a mess after it conducted a search. I felt like someone was punching me in the stomach. I fell to the floor. I felt absolutely terrible.



"ואז החלו ימים מטורפים. אנחנו מבינים שמשהו נורא קורה. גם עורכי הדין לא מצליחים להבין מה קורה, ולמה לא נותנים להם לפגוש את א'. במשך 30 יום לא נותנים לו לדבר איתנו, עם ההורים שלו, למרות שהוא קטין, לא נותנים לו לפגוש עורך דין. מרוב חרדה לא הצלחתי לאכול ונחלשתי מאוד. כשהבנתי מה הוא עבר בחקירות, החיים לא חזרו להיות אותם חיים. אי־אפשר לחיות עם זה".

"Then began the worst days. We understood that something awful was happening. The lawyers also failed to understand what was happening and why they were not allowed to meet A. For 30 days they did not let him talk to us, with his parents, even though he is a minor. They did not let him meet a lawyer, Out of terrible fear I was unable to eat and was very weak, and when I understood what he had been through in interrogations, life never became the same again.

חוסר הוודאות של ההורים מסתיים רק אחרי 21 יום, כאשר א' נפגש לראשונה עם עורך דין. "במשך 30 יום ראינו את א' להרף עין, רק בהארכות מעצר", אומר האב. "לא נתנו לנו לדבר איתו. ראינו שהוא נראה נורא. מותש ומבולבל ומיואש. השיער שלו היה סבוך כמו חבל. ראינו חתכים בידיים. כשסוף־סוף נתנו לו לפגוש עורך דין, עדי קידר נסע אליו ב־12 בלילה. נשארנו ערים כל הלילה. בבוקר עדי הגיע וסיפר לנו מה עבר על א' ובמה הוא הודה. מאז אשתי לא ישנה בלילות".

The parents' uncertainty ends only after 21 days, when A. first meets with a lawyer. "For 30 days we saw A. for an instant, only at the hearings of the extensions of his incarceration," says the father. "We were not allowed to talk to him, and we saw that he looked terrible, exhausted and confused and despairing. His hair was tangled like a rope, we saw cuts in his hands, and when finally they let him to meet a lawyer, Adi Kedar went to him at midnight. In the morning, Adi came and told us what happened to A. and how he confessed, and since then my wife has not slept at night. "
על פירוט שיטות החקירה של א' הוציא השב"כ צו איסור פרסום. מה שניתן לומר הוא כי בין 2 ל־21 בדצמבר נחקר א' על ידי השב"כ. על פי פרסומים, נוהלי החקירה במצבים כאלה כוללים תחילה אמצעי לחץ קלים יותר, כמו הפחדות, מניעת שינה, איומים, קללות וצעקות, ובהמשך ניתן להפעיל לחץ פיזי על הנחקר. מדובר ב"חקירה לצורך" שמופעלת רק באישור היועץ המשפטי לממשלה, כאשר החשוד מוגדר כפצצה מתקתקת.
The GSS issued a gag order on the interrogation methods. One can only say that between December 2nd and the 21st, A. was interrogated by the GSS. According to the reports, interrogation procedures in such situations include, first, means of pressure that are lighter, such as intimidation, sleep deprivation, threats, curses and shouting, and subsequently physical pressure can be exerted on the interrogee. We are talking about a "necessary interrogation" which is activated only with the approval of the Attorney General, when the suspect is defined as a ticking time bomb.

"חקירת צורך" כוללת לרוב מתן סטירות לפניו של החשוד כאשר עיניו מכוסות, לחיצה על אזורים רגישים בפנים ובגפיים, הושבה על כיסא ללא משענת - כאשר הרגליים אזוקות לכיסא - וכיפוף הגב לאחור בקשת, עד לרצפה. לטענת הפרקליטות, חלק מהודאות הנאשמים ניתנו בין "חקירת צורך" אחת לשנייה, ולא במהלך הפעלת הכוח עצמו, ואחרי שניתן לנאשמים זמן לנוח מהחקירה, ולכן ההודאות קבילות.


An "interrogation of necessity" usually involves slapping the suspect's face when his eyes are covered, pressing sensitive areas in the face and limbs, sitting on a chair without a backrest - with the legs cuffed to a chair - and bending his back in a bow to the floor. According to the State Attorney's Office, some of the defendants' confessions were given between a "interrogation of necessity" and not during the operation itself, and after the defendants were given time to rest from the interrogation.


"זה כאבים לא נורמליים", תיאר א' את הדברים בפני בני משפחתו בדמעות. "צרחתי. בכיתי. התחננתי שיפסיקו. אני צורח כמו מפגר, בוכה כמו תינוק, והם צוחקים. אמרתי להם, 'תהרגו אותי ואל תעשו לי את זה, תנו לי רעל'. בסוף נשברתי. שאלתי אותם במה הם רוצים שאודה". תיאוריו של א', חשוב לציין, הובאו גם בפני השופט. א', אומרת משפחתו, אף ניסה לשים קץ לחייו בעזרת נייר אלומיניום ממנת האוכל שקיבל בתא המעצר. לדבריהם, הוא הצליח לחתוך את אמות ידיו, אבל כשהבין שהוא לא ימות מהמעשה אלא רק יביא לכך שתתקבל הוראה לאזוק אותו למיטה - החליט להסתיר את ניסיון ההתאבדות.

"This is abnormal pain," A. described these events to his family in tears. "I screamed, I cried, I scream like a retard, cry like a baby, and they laugh, I told them, 'Kill me and do not do it to me, give me poison.' "At the end I broke down and asked them what they want me to confess". A.'s descriptions, it is important to note, were also brought before the judge. A., says his family, even tried to kill himself with aluminum foil from the food he received in the detention cell. According to them, he managed to cut his forearms, but when he realized that he would not die from the act, but only that he would be instructed to be handcuffed to the bed, he decided to conceal the suicide attempt.

"לאורך כל החקירה החוקרים דורשים ומבקשים ממנו להודות ברצח בדומא", מדגיש האב. "הם לא מתייחסים אליו 
כפצצה מתקתקת, לא שואלים אותו בנוגע למשהו עתידי, שלכאורה הוא מתכנן וצריך למנוע. גם לא מאשימים אותו בזה".

"Throughout the investigation, the interrogators demanded and asked him to confess to the murder in Duma," the father stresses. "They do not treat him like a ticking bomb, they do not ask him about something that he supposedly plans in the future and should be prevented and they also don't charge him with this..



שאלת את א' אם הוא היה מעורב בדומא ובעוד שישה אירועי תג מחיר אחרים?

Did you ask A. if he was involved in Duma and in six other price tag events?

"לקראת סוף מעצר הבית, הבנתי שהולכים להאריך לו את המעצר. שאלתי אותו בשיחה של ארבע עיניים, 'תגיד, מה קורה כאן? אני לא מבין מה קורה כאן'. לא חשדתי בו, אבל כנראה שאלתי באופן כזה שהוא חשב שאני חושד בו. הוא הסתכל אליי בעיניים ואמר לי: 'אבא, אני לא קשור לסיפור הזה של דומא. אני לא יודע שום דבר עליו'. ראיתי מיד, כאב שמכיר היטב את בנו, שניכרים דברי אמת. האמירה הזו של א' טובה לי ואמינה בעיניי מאלף עדים".



"Towards the end of the house arrest, I understood that they were going to lengthen his detention. "Tell me, what happened here? I do not understand what's going on," I asked him in a four-eyed conversation, "I did not suspect him, but apparently I asked in a way that he thought I suspected him. He looked at me with his eyes and said to me: 'Dad, I have nothing to do with this story of Duma, I do not know anything about it.' "I saw immediately, a pain, that recognizes his son well, that recognized words of truth. This statement by A. is good to me and more believable to me than a thousand witnesses. "

ארגון "חוננו" מעניק ייצוג משפטי חינם לפעילי ימין קיצוני, עד להגשת כתב אישום. לאחר מכן המשפחה צריכה לשאת בעצמה בעול ההוצאות המשפטיות, המגיעות למאות אלפי שקלים. את א' ממשיך לייצג עו"ד קידר, והצטרף אליו גם עו"ד ציון אמיר. "התמונה שנחשפה במהלך שמיעת הראיות בתיק מזעזעת", אומר קידר. "בשל צו איסור פרסום וצנעת הפרט אין באפשרותנו לשתף בכך את הציבור, אבל בית המשפט נחשף לחקירה הדורסנית ולתוצאותיה".
The organization Honenu provides free legal representation to extreme right-wing activists until an indictment is filed. Afterward, the family must bear the burden of legal expenses, which amount to hundreds of thousands of shekels. A. continues to be represented by Adv. Keidar, and was joined by Adv. Zion Amir. "The picture that was revealed during the hearing of the evidence in the file is shocking," Kedar says. "Due to the gag order and privacy, we can not share this with the public, but the court was exposed to the destructive interrogation and its outcome."

"אף אחד אחר לא הושיט לנו יד", אומר האב. "אף אחד לא רוצה לגעת ולהתלכלך בסיפור דומא. אני מחפש את הדמות שתפעל כאן כנגד כל המערכת, ואין אף אחד כזה, לא רבנים, לא פוליטיקאים, לא אנשי רוח. יש פה נער צעיר שרשויות החוק אמורות להגן עליו, וכולם פועלים נגדו ומאפשרים את חקירתו בצורה כזו.

"No one else extended a hand to help," says the father. "No one wants to touch and get dirty in the Duma story, I'm looking for the noble character who will act here against the entire system, and there is no one like that, no Rabbis, no politicians, no intellectuals. Here is a youth that the Legal authorities which is supposed to protect him, all are working against him permitting the interrogation in this form.

"אנחנו חיים במדינה דמוקרטית. בית המשפט העליון שומר על זכויות המיעוט ועל חוקי היסוד, בייחוד על כבוד האדם וחירותו. אבל פה, מול נער קטין, הבלמים קרסו, והוא הודה בדברים בלחץ החקירות. היום זה הבן שלי, מחר זה יכול להיות הבן של כל אחד אחר. אני מצפה שאנשי רוח, גם משמאל, שזכויות האדם חשובות להם, ישמיעו קול, ידרשו לברר מה היה כאן".

"We live in a democratic state, and the Supreme Court upholds the rights of the minority and the Basic Laws, especially human dignity and liberty. But here, against a minor boy, the brakes have collapsed and he admitted under duress. Today it is my son, tomorrow this can be the son of anyone. , I expect that intellectuals, including the left, whose rights are important to them, will make a voice, will ask to clarify what went on here. "
אין הרבה אנשים בימין שנזעקו כאשר הופעלו עינויים על פלסטינים.

"אני מתנגד לעינויים של פלסטינים, אלא אם כן מדובר באמת בפצצה מתקתקת, והכל נעשה לשם הצלת חיים מיידית".
הראיות בתיק".

 There are not many people on the right who were called when torture was used against Palestinians.

"I oppose the torture of Palestinians, unless it is really a ticking bomb, and everything is done to save lives immediately."

הפרעת דחק חריפה

Acute stress disorder

אחד הדברים שמטרידים מאוד את ההורים הם התנאים הקשים שבהם מוחזק בנם. "הוא כבר עצור שנתיים וארבעה חודשים, והמשפט עוד עתיד להימשך זמן רב. כבר 14 פעמים בית המשפט העליון הורה להאריך את מעצרו. הוא לבד בתא. יכול לצאת רק שעה אחת ביום. אנחנו יכולים לפגוש אותו רק אחת לשבוע, מאחורי זכוכית. פעם בחודש פותחים את הזכוכית, ואנחנו יכולים לחבק אותו. הוא ביקש לעבור לאגף התורני ולא איפשרו לו. למה? הוא ביקש אישור ללמוד באוניברסיטה הפתוחה, ולא נתנו לו. למה? המצב הנפשי שלו הולך ומידרדר".

One of the things that bothers the parents is the difficult conditions in which their son is held. "He has already been detained for two years and four months, and the trial is still going on for a long time, and the Supreme Court has ordered the extension of his detention 14 times, He is in isolation.  We can only meet him once a week, behind glass. Once a month we open the glass, and we can hug him, he asked to be transferred to the Torah wing and he was not permitted to do so.  WHY? He asked permission to study at the Open University, and they did not let him?  WHY? His emotional state is deteriorating

לראשונה חושפים ההורים כי על פי חוות דעת פסיכיאטריות, הן פרטית שלהם והן של שב"ס, א' אובחן כסובל מפוסט־טראומה, וזקוק לכדורים באופן יומיומי. כך כותבת הפסיכיאטרית ד"ר טלי וישנה, אחרי שפגשה את א': "בבדיקה ניכרו סימנים של הפרעת דחק חריפה. כמו כן עלו בבדיקה סימני דיכאון... תסמינים פוסט־טראומטיים שהולכים ומחריפים, זאת על פי התיאורים הקשים שהתקבלו מהעובד הסוציאלי, אשר מתאר בין היתר מצבים דיסוציאטיביים חוזרים. מצב זה מדאיג ביותר ועלול להפוך לכרוני. לדעתי יש לקחת זאת בחשבון ולשקול בהתאם חלופות מעצר".

For the first time, the parents reveal that according to psychiatric opinions, both private and IPS שירות בתי הסוהר Israel Prison Service , A. was diagnosed with post-traumatic stress disorder and needed pills daily, according to psychiatrist Dr. Tali Vishna, after meeting A.: Signs of severe stress disorder, and symptoms of depression ... Post-traumatic symptoms are worsening, according to the harsh descriptions received from the social worker, which describes, among other things, recurring dissociative conditions.  This situation is extremely worrisome and may become chronic. In my opinion, this should be taken into consideration and consideration should be given to alternatives to detention. "


בפרקליטות מסרבים להתייחס למצבו הרפואי של א'. שם משוכנעים כי כתב האישום החמור משקף את האמת. על פי כתב האישום, בן אוליאל וא' קשרו לבצע פיגוע נקמה נגד ערבים, במטרה להמית אנשים בבתיהם. במסגרת זו, שוחחו השניים על מיקום הפיגוע וסיכמו לבצעו בכפר דומא ובמידת האפשר לבצע פיגוע נוסף, בכפר מג'דל הסמוך. לשם כך, הכין בן אוליאל תיק עם שני בקבוקים מלאים בנוזל דליק, סמרטוטים, מצית, קופסת גפרורים, כפפות ותרסיס צבע שחור.

The State Prosecutor's Office refuses to relate to A.'s medical condition. Where they are convinced that the serious indictment reflects the truth. According to the indictment, Ben Uriel and A. conspired to carry out a revenge attack against Arabs in order to kill people in their homes. In this context, the two discussed the location of the attack and agreed to carry out the attack in the village of Duma and, if possible, carry out another attack in the nearby village of Majdal. To this end, Ben Uliel prepared a bag with two bottles full of flammable liquid, rags, a lighter, a box of matches, gloves and a spray of black paint.


לפי כתב האישום, ב־30 ביולי בלילה לבש בן אוליאל בגדים כהים ויצא מביתו עם התיק כדי להיפגש עם הנאשם הקטין במערה במאחז "יישוב הדעת". אלא שהקטין משום מה לא הגיע לפגישה שנקבעה, ובן אוליאל החליט לבצע את הפיגוע לבדו. כשהגיע לפאתי הכפר דומא קשר את חולצתו סביב ראשו על מנת להסתיר את פניו, ועטה את הכפפות על ידיו. כדי להבטיח כי הבית שיצית אינו נטוש, חיפש בן אוליאל בית בעל סממנים המעידים כי הוא מיושב

According to the indictment, on July 30, Ben Oliel wore dark clothes and left his house with the bag to meet with the defendant who was a minor in the Outpost "Yishuv Hadaat". However, the minor did not reach the scheduled meeting for some reason, and Ben Uriel decided to carry out the attack alone. When he reached the outskirts of the village Duma tied his shirt around his head to hide his face, and put the gloves on his hands. To ensure that the house was not deserted, Ben Uliel looked for a house with signs indicating that it was inhabited 

לאחר שהגיע לבית משפחת דוואבשה ניסה לפתוח שני חלונות, ללא הצלחה, פתח את חלון חדר השינה שבו לנו באותה עת בני המשפחה, הדליק את בקבוק התבערה השני, השליכו לעבר החלון ונמלט בריצה. האש החלה לבעור ואחזה בכל ארבעת בני המשפחה.

After arriving at the Dawabshe family's house, he tried to open two windows without success. He opened the window of the bedroom where the family was sitting, lit the second bottle of fire, threw it at the window and fled. The fire began to burn and gripped all four members of the family.

"כואב לנו מאוד על משפחת דוואבשה, אבל לבן שלנו אין שום קשר לסיפור הזה", אומרת האם.
"It hurts us a lot for the Davesha family, but our son has nothing to do with this story," says the mother.


"החיים שלנו השתנו לבלי הכר", אומר האב. "אנחנו חיים כל הזמן בשני עולמות מקבילים. החיים סביב המעצר והמשפט של א', ולצידם אנחנו מתאמצים להמשיך בחיי משפחה וקהילה. אני מתפלל..." הוא משתנק, והדמעות מכריעות אותו. "אני בדרך כלל לא בוכה במעמד אנשים", הוא מתנצל, נושם עמוק וממשיך: "אני מתפלל שהקב"ה ישמור עליו וייתן לו כוחות, שיחוס וירחם עליו, ויוציא אותו מכלאו. אני מתפלל שה' ייתן בלב השופטים את אומץ הלב לשפוט רק על פי האמת".

"Our lives have changed beyond recognition," says the father. "We live all the time in two parallel worlds: life around the arrest and trial of A, and next to them we struggle to continue our family and community life ... I pray ..." He chokes, and tears overwhelm him. "I usually do not cry in the presence of people," he apologizes, taking a deep breath and continuing: "I pray that the Holy One, blessed be He, will protect him and give him strength, to spare him and restrain him. I pray that Hashem will give the judges the courage to judge only according to the truth. "

שב"כ: עומדים מאחורי הממצאים, הפרקליטות: המעצר על פי דין

GSS: Stands behind the findings.  The Prosecution: the detention was according to law

 נושא הגבלות מיוחדות. בעניין מעצרים מינהליים נציין כי ככל שעולה צורך לחדש מעצר מינהלי בחלוף חצי שנה, הרי שהבקשה מוגשת, על פי דין, להכרעת ביהמ"ש".

Subject to special restrictions. In the matter of administrative detentions, it should be noted that the greater the need to renew administrative detention after half a year, the request is submitted, by law, for court decision. "

מהשב"כ נמסר: "שירות הביטחון הכללי עומד מאחורי ממצאי החקירה כפי שהוצגו בפני הפרקליטות בסיומה, ובהתאם להם הוגש כתב אישום. מעבר לאמור, משפטו של הנדון מתקיים בדלתיים סגורות ובהתאם, אין ביכולתנו להתייחס לתכניו, ובכלל זה לראיות המבססות את האישומים. עם זאת ייאמר, כי לאחר הגשת כתב האישום נעצר הנדון עד לתום ההליכים, ומעצרו שב ומוארך מעת לעת בהחלטות של בתי המשפט הנחשפים, בין היתר, לחומר הראיות בתיק".

The Shin Bet responded: "The GSS is behind the findings of the investigation as presented by the State Prosecutor's Office at the end of the investigation, and accordingly an indictment was filed. Beyond that, the trial of the subject is held behind closed doors and accordingly, we can not relate to its content, including the evidence upon which the charges are based.. However, it should be noted that after the indictment was filed, the suspect was arrested until the end of the proceedings, and his detention is extended from time to time by the decisions of the courts, which are exposed, among the rest, to the evidence in the case. "


פרסום ראשון: 15.03.18 , 18:17 


auto translation:

With respect to the police
Supreme Court
5859-16,6057-16
29/08/2016
Before the judge:
A. Hayut 
- Against -
The appellant:
certain
Adv. Zion Amir
Attorney Adi Keidar
The respondent:
State of Israel
Attorney Rachel Avisar-Abeles
Attorney Yael Atzmon
a decision
The two proceedings in the title concern the arrest of the appellant in CrimA 5859/16 (respondent in CrimA 6057/16 hereinafter: the appellant). The proceedings in FH 5859/16 are an appeal against the decision of the District Court of Lod (Judge D. Marshak-Marom) of July 17, 2016, which ordered the appellant's detention until the end of the legal proceedings against him. According to Section 62 of the Criminal Procedure (Enforcement Powers - Detentions) Law, 5756-1996 (hereinafter: the Detentions Law), in conjunction with Sections 10 and 10M of the Youth (Judiciary, Punishment and Methods of Treatment) Law, 5731-1971 ) To extend the appellant's detention for a second time from forty-five days from 17 August 2016 until the date of the judgment in Tefach (Lod Center) 932-01-16, whichever is earlier.
Factual Background
  1. On January 3, 2006, an indictment was filed against the appellant, a minor born in October 1998, and another adult criminal (hereinafter: Ben Uliel) who charged eight charges for offenses he committed as "price tag" and as organizing activities of extremist activists seeking to promote violent perception Aimed at undermining the stability of the State of Israel through the use of terrorism and violence. According to the indictment in the first charge, during the relevant period of the indictment, the appellant, Ben Uliel and two other minors (hereinafter: ZB and YR) were members of a terrorist organization that sought to bring about a national and inter-religious security escalation. The organization's plans included, among other things, attacks on Arabs and holy sites of Islam and Christianity, with the intention of bringing about a change in the government's policy and the implementation of Torah laws in the State of Israel. Because of his membership in this terrorist organization was attributed to the offense of membership in a terrorist organization.
  1. According to the second indictment, at the end of June 2015, the late Malachi Rosenfeld was murdered by Palestinian terrorists near the village of Duma in the Judea and Samaria region, and in July 2015 the appellant and Ben Uliel conspired to carry out a revenge attack. The villages of Duma and Majdal Bani Fadl (hereinafter: the villages) spoke about the possibility of setting fire to houses in these two villages, and the appellant added a binoculars to the villages and found that they had a road and orchards. Ben Uliel on the results of his observation and noted that it is possible to carry out an attack in the two villages that night Ben Uliel agreed to carry out an attack in the village of Duma and, as soon as possible, to carry out another attack immediately in the village of Majdal Bani Fadel in order to kill people in their homes there. At that time, around 23:00, Ben Uliel left his house, took a bag containing two bottles of flammable liquid, rags, a lighter, a box of matches, gloves and a spray of black paint and headed for the past the cave. The appellant, it was claimed, went toward the cave from another location near midnight, but for some unknown reason he did not meet Ben Uliel, who decided to carry out the attack alone. Ben Uliel arrived at the village of Duma, sprayed the word "vengeance" on the wall of Mamoun Duweshe's house, and the words "Long live the messiah king" and drew a crown, opened a window in the house and threw a Molotov cocktail. From there, Ben Uliel continued to the house of the Dawsha family, opened a window, and threw a Molotov cocktail through it in order to kill the residents of the house. The bottle shattered on the bars of the window and caught fire with all four residents of the house who were in the room - parents Saad and Raham and their small children - Ahmed, five years old and Ali, a baby about eighteen years old. Ali was killed on the spot. On August 8, 2015, Sa'ad died of his wounds. On 7 September 2015, his wife, Raham, died of his wounds. Ahmed, five years old, was hospitalized at Sheba Hospital with burns of 60% at level 2 and 3, was hospitalized for eight days and underwent several operations. At the time of the indictment Ahmed was hospitalized for five months. In respect of the events described in the second charge, the appellant was accused of conspiring to commit a crime motivated by a racist motive.
  1. According to the third charge raised by the appellant and his colleagues, And YR, set fire to a private vehicle near the village of Akraba in Samaria, and sprayed a nearby wall with the inscription "DASH". These acts were attributed to the offense of arson and the offense of defrauding land. According to the fourth charge, the appellant and his colleagues And YR On July 2, 2014, set fire to a grain warehouse in the village of Akraba in Samaria, and sprayed the inscription "The Price of the Revenge of the Jews" on a brick wall near the warehouse. These acts were attributed to a crime of arson and the offense of defrauding property from racist motives. According to the charge in the fifth charge, YR And another person set fire to a taxi in the village of Yasuf and sprayed the inscription "Price tag" on the wall of a nearby house. Because of these acts, they were attributed to the incitement of arson and the offense of defrauding property from racist motives. According to the sixth charge on 11 November 2014, the appellant and Z.B. The tires of five vehicles in the Beit Safafa neighborhood of Jerusalem and sprayed on the sidewalk the addresses "Dash of Nitzan Alon" and "No vehicles have no attacks." These acts were attributed to the provocation of five offenses of malicious damage from racist motives and the offense of defrauding property from racist motives In the seventh charge, the appellant was accused of having committed, together with ZB, eleven counts of malicious damage from a racist motive, for puncturing the tires of eleven vehicles and spraying on one of them the "delimitation order" in the Beit Safafa neighborhood of Jerusalem. Offenses of conspiring to commit a crime, arson, racially insulting religion and insulting religious feelings for his involvement with ZB and AR. Torching of a church in Jerusalem.
  1. For the sake of completeness, it should be noted that against ZB And YR A separate indictment was submitted to the Central District Court of Lod and on 3 March, 2006, the District Court accepted the State's request to arrest ZB. Until the end of the legal proceedings against him, but an appeal filed by Z.B. This court was partially accepted on April 19, 2016 (CrimA 2347/16) and it was determined that ZB would be arrested under electronic supervision in the home of the inspectors approved by the Probation Service.
  1. When the indictment was filed against the appellant and Ben Uliel, the accused pleaded for their detention until the end of the legal proceedings against them. With the appellant's consent, his detention was extended until a different decision was taken and the court ordered the probation service to prepare a detention report in his case. On February 1, 2016, the report was received (hereinafter: the first report), stating that another legal proceeding is being conducted against the appellant in the Petah Tikva juvenile court, in which he was arrested on suspicion of nationalistic arson, vandalism and racially motivated offenses. In the same procedure, the appellant was released under restrictive conditions which he violated twice. The Probation Service further noted in the first survey that it intends to conduct a psychological evaluation in order to deepen its familiarity with it, to clarify its needs and its emotional and mental state, and to examine ways of rehabilitating it. On June 19, 2016, after postponement of the hearing in the detention proceeding, inter alia, for reasons related to the appellant's representation, the Probation Service submitted a supplementary detention report in his case (hereinafter: the second report). In the second review, the Probation Service noted that a psychological diagnosis was conducted between March and May of 2016, indicating that he has a rare IQ in the general population and functions at a high mental level. It was also noted in the diagnosis that the appellant appeared to be balanced in his personality. There is a considerable degree of opposition to external authority, and the impression is that he experienced moderate mental suffering and was characterized by "patriotic-nationalist" views. In his approach, the appellant perceives his patriotic feelings as a personal readiness for aggression and war against those who perceive him as his collective enemy, but believes that the danger posed by the appellant to future offenses is low. In the second review, the Probation Service added that in view of the appellant's age, personality traits, attitudes and characteristics of the offenses in which he is accused, he is not suitable for youth protection frameworks. The Probation Service also noted that alternatives to detention in the parents' home or in unregulated frameworks do not provide a suitable response to the appellant's needs, and that there is a clear need for maximum supervision of the appellant and his manner of communication with the environment. This is due to the severity of the offenses attributed to him and their characteristics, their persistence over a long period of time, the lack of supervision and supervision of the appellant long before his arrest, and worldviews that may lead him to carry out further acts to advance his faith. The probation service noted in this context that the appellant was previously in administrative detention and before that he was detached from any binding framework, supervising and supervising, working and studying in a casual manner, and without his parents and family controlling his behavior and unaware of his actions outside the home. In conclusion, the Probation Service estimated that despite the willingness of the appellant's parents and his family to supervise him and despite his enlistment in his favor, it is not possible to consider releasing him to house arrest or other alternative detention.
  1. The appellant's trial did not end at the end of six months from the time the indictment was filed against him, and on July 10, 2016, this court extended his detention, by agreement, by forty-five days from 3.7.2016 or until the verdict was handed down, 16).

1 comment:

  1. Issa Nakhleh: Neo nazis' linked,Holocaust denier,the inventor of fake "racism" labels on .Democratic pluralistic Israel. עיסה נחלה שהמציא תגי ה"גזענות" המזוייפים על ישראל ב1949, היה מכחיש שואה אכזרי ועבד עם ניאו נאצים.
    https://eyes-opener.blogspot.com/2020/06/issa-nakhle-holocaust-denier-and.html?m=1

    ReplyDelete